יומן גמילת לילה – שבוע רביעי…

לאחר שני לילות יבשים, בהם אני לוקחת את שחר לעשות פיפי בסביבות 1:00 בשירותים והבקרים יבשים, הגיע לילה שונה..

שחר קם ובכה, כי קם רטוב וזה הפריע לו.. היתה לי תחושה שכשהתעורר לא הספיק לבוא אלינו ולקרוא לנו והשלפוחית היתה ממש מלאה אז פשוט ברח לו..

עוד חיזוקים, החלפות, כביסות..

אני שמה לב שבגן ובבית במהלך היום אין כלל פספוסים כבר הרבה זמן ויודעת שזו השפעה ישירה מחיזוק המודעות שלו בלילה! עוד סימן חיובי לתהליך טוב!

אני ודן, בעלי היקר, חושדים שחלק מהעניין הוא הבקבוק שלפני השינה, בקבוק שהפך להרגל מנחם לשחר וקשה לו להיפרד ממנו.. כבר תקופה שמעלים את הנושא בפניו ומקטינים את הכמות אבל הוא עדיין רוצה..

לילה נוסף מגיע, אני נותנת לשחר את הבקבוק והוא נרדם.. ניגשת לבדוק מה שלומו אחרי ששומעת שקט, לכסות ולתחזק את האמא הפולנייה שבי ונתקלת במחזה שלא ציפיתי לו.. הבקבוק מלא!

ונחשו מה? הלילה הזה היה יבש..  מה שגרם לנו לא להציע לו בקבוק ולא לתת לו מתוך הרגל, אלא לתת לו לבקש.

שני לילות נוספים, שחר לא מבקש בקבוק וקם יבש בלילה 🙂

אני לגמרי מסוגלת להתחיל להתרגל לזה!

שינוי שגרה מתקרב.. סופשבוע אצל סבתא, לילה ראשון מחוץ לבית מתחילת הגמילה…

אצל סבתא יש מיטה נפתחת ששם ישן, כמובן שנערכנו בהתאם עם כל אמצעי ההגנה וגם הלילה הזה לא ביקש בקבוק, קם מעצמו לעשות פיפי ובבוקר קם יבש.

אז נכונות מצד שחר יש! מגמת שיפור יש! מודעות בעלייה יש!

ואני כל הזמן מזכירה לעצמי שזהו התהליך והוא ממושך ומורכב והכי חשוב זה לא אם שחר קם יבש בבוקר או לא, אלא אם מודע לכך ומבין.

לשים לב לתגובות כלפיו, לשפר אותן, להיות קשובים אליו, לראות מה עוזר ומה עובד טוב יותר עבורינו.

והכי חשוב – לזרום ולא להילחץ!

 

תגובה אחת »

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s