הבסיס לתקשורת מלידה – החוויה הפרטית שלי…

 

לפני קצת יותר משנתיים וחצי, בהיותי אמא טרייה לשחר, כשאני פועלת הרבה לפי אינטואיציה ונסיון העבר בעבודה עם תינוקות, כבר קלטתי שיש מן ערוץ תקשורת שמור לי ולו. מן תחושת בטן שאני יודעת אם הוא רעב או עייף או פשוט צריך חיבוק ואהבה.. כשעבר הזמן והשבועות עברו והתחזקתי מהלידה, הבנתי שזה ערוץ תקשורת נהדר ואני צריכה להעמיק אותו יותר ואז עם אותן תחושות בטן ששירתו אותי נאמנה עם שחר, בדקתי לגבי לימודים בתחום.

עולם שלם נפתח בפניי במהלך הלימודים.. שפה שלמה שהבייבי שלי "דובר" ואני יכולה להבין אותה!

ללא מילים, הרבה פחות בכי והרבה יותר שימוש בשפת הגוף שלו.

לכל תנועה וצליל אפשר למצוא הסבר, התינוק אינו סימן שאלה לא פתור אלא אדם קטן שמאותת לי בגופו מה הוא צריך וברגע שאבין אותו וצרכיו יענו הקשר שלי עימו יגדל ויתחזק וכך ההבנה ההדדית תתחזק גם היא.

חלום? לא ממש.. זו יכולה להפוך להיות מציאות!

אייפון ג'ס 2014-2015 110

!המבט שלו משדר – אמא תסתכלי עליי

דבר ראשון בדרך להבנה הזו הוא סינון רעשי רקע ומיתוסים למיניהם ופשוט להתרכז בתינוק, בעצמך ובקשר שלכם… זהו הבסיס!

קצת פיזיולוגיה…

אם מדברים על סימנים אז נתייחס בעיקר לרעב/עייפות/פיפי או קקי/צורך רגשי.

לפני שמופיע צורך מסויים, יש טווח זמן של לעיתים אפילו כשעה שנוכל לראות סימנים מקדימים המשויכים לצורך זה. ככל שהצורך הופך להיות אקוטי יותר, אלו יהיו סימנים מאוחרים ואם הצורך לא ימולא על ידנו, נגיע לשלב הבכי ובו אנחנו לא מעוניינים.

בהתחלה נראה יותר תנועות גוף שיתגברו יותר ויותר, אחר כך יתווספו הבעות פנים ואז קולות וכמו שאמרתי, אם אין מענה אז ככל הנראה יגיע הבכי.

סימנים אופייניים:

*עייפות ורעב הם צרכים שהולכים ומתעצמים באופן ליניארי, מתגבר.

רעב – צורך שמורגש ככאב. הוצאת לשון רחבה, ליקוקי שפתיים, בועות/קצף בפה, מציצות חזקות של המוצץ/חיתול/צעצוע, הכנסת ידיים לפה (בהתחלה אצבע או שתיים וכשהצורך יתקדם כל היד), הכנסת צעצועים לפה, נגיעות בבטן, תזוזות אגן, כיווצי רגליים אל הבטן, בעיטות.

גרעפס – אי נוחות בזמן האוכל, אי נוחות בפלג גוף עליון, הנפת ידיים.

שובע – גוף רפוי ונינוח, לקראת הירדמות, ניתוק מהפטמה והאטה במציצות. כשאוכל מוצקים- הפניית ראש הצידה.

עייפות – גבות ורודות, בהייה, הסטת מבט לצדדים, שפשופי עיניים ואוזניים, נגיעות בשיער, חוסר סבלנות, חוסר התמצאות, בעייפות יתר נראה התפרצות אדרנלין והיפר אקטיביות שעלולה להתפרש בטעות כ"לא עייף".

*פיפי קקי הם צרכים מעגליים, כמו צירים, סימנים ואז הפסקה, שוב סימנים ואז הפסקה…)

פיפי – צורך שמורגש כאי נוחות, הוצאת לשון חדה, נחיריים מתרחבים, בעיטות ברגליים, אופניים, חיכוך כפות רגליים, הקשתות גב, משחק עם אצבעות כפות רגליים ותנועות פלג גוף תחתון.

קקי – גם מורגש כאי נוחות, אגרופים קפוצים, מכות עם צעצוע על הרצפה,כיווצים של אגרופים, חוסר סבלנות לשחק במשחק יותר ממספר שניות ובזמן האכלה תהיה הפסקה לזמן מסויים, התאמצות ואז חזרה לאכול אחרי שהתפנו.

איך נבדיל בין כל הסימנים האלה?

בכדי להבדיל בין סימנים ולמקד סימנים ספציפיים לתינוק שלך, נעשה תצפיות. ונשים לב אם הסימנים ליניארים או מעגליים ונרשום אם אכל/עשה צרכים/גרעפס/שינה וכך נדע לשייך סימנים לצורך. בכדי לדייק צריך מספר תצפיות באותו זמן פחות או יותר.

התצפית היא כלי סטטיסטי שמאפשר לנו להתנתק מהרגש ולהכיר את שפת הגוף של התינוק שלנו טוב יותר וכך לאפשר לו את המענה הטוב ביותר בזמן הטוב ביותר וממוקד בשבילו!!!

זיכרו שהתינוק גדל ומתפתח ויחד איתו גם שפת הגוף, לכן הסימנים משתנים ומשתכללים עם הזמן.

אפשר לתצפת חצי שעה או יותר, אפשר גם לצלם בסלולארי ואז לצפות ואם זה כבד מידי?

מספיק לסנן רעשי רקע ולהתמקד בבייבי, לשים את המוסכמות, השעונים ולוחות הזמנים הכתובים ופשוט להבין את מה שגופו של הבייבי מאותת לנו.

ההבנה היא הפתרון לתסכול, האמהות היא באמת דבר מופלא  וברגע שנוציא חלק גדול מהתסכול מהמשוואה היא תהפוך להיות עוד יותר מופלאה ממה שהכרנו. 

אשמח לענות לשאלות והתייעצויות בנושא שפת הגוף או בכל נושא!

יסמין קופר גזיאל

0508248022

בהצלחה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s