יומן גמילת לילה – שבוע שני…

אז איפה היינו?

כן.. שחר ביקש להוריד את החיתול בלילה, זה היה אחרי המקלחת, כולו עטוף במגבת, זמן חיבוקים ושיחת סיכום יום וכשאני באה להגיד לו בוא נשים חיתול ספידי (האליל הדגול) ללילה הוא ענה בשלילה וביקש בלי ומאותו לילה אין חיתולים, אמרנו לו שזה בסדר גמור אבל זה אומר שהוא צריך לנסות ולהרגיש לפני שהפיפי יוצא ולקרוא לנו. ואיחלנו לו לילה טוב..

כמובן שכשיצאתי מהחדר שלו רקדתי וצהלתי עם עצמי כי הייתי גאה בו וגם בי קצת שהקשיב לי והפנים :)))

הייתי כבר מוכנה ומצוידת במגן מזרן ומצעים ספייר, כולם בכיכובו של ספידי מקווין כמובן.

וברגעים כאלו, אשת המקצוע שבי והאמא שאני מתערבבות.. אני יודעת שבשל ההפרש הגדול בין הזמן שהתחלנו גמילת יום לבין זמן גמילת הלילה משמע תהליך גמילה נוסף בפני עצמו שעלול לקחת זמן.

יודעת מה צריך להגיד ומתי אבל גם יודעת שלפניי הרבה מכונות כביסה ואקסטרה בדיקות והחלפות במהלך הלילה ולמען האמת נרגשת אפילו קצת חוששת.

אבל זה בסדר! כי זה חלק מהחוויה, חלק מהתפקיד, אני כאן לגמרי בשבילו וגם דן מגוייס לגמרי!

לילה ראשון, שני פספוסים.. בדיקה בסביבות 1:00 בלילה, שחר רטוב, מחליפים, קמים בבוקר, שוב רטוב.. מסכמת איתו "לילה ראשון בלי חיתול, עשית פיפי במיטה? מחר נמשיך וננסה שוב.. אנחנו נצליח!"

יודעת שזו לחלוטין עבודת צוות!

בגן מעדכנת, בנוכחותו כמובן, שהתחלנו פרידה מהחיתול בלילה, תחושת בטן שלי שזה יגביר לו את הבטחון עם עוד איחולי הצלחה..

כל ערב, לפני כל ברכת "לילה טוב" אני מדגישה שאם מרגיש שיש פיפי שינסה להתעורר ויקרא לי ונבוא מייד, מדברים על זה קצת לפני המקלחת ומקווים להתקדמות.

לאחר שלושה ארבעה לילות, אני שמה לב לדפוס קבוע, השעות שבהן הוא מרטיב הן סביבות 00:30 – 1:00 ו5 בבוקר ומחליטה שאני מנסה להעיר אותו קצת ולהציע לו להתפנות כשאני יודעת בוודאות שיש לו פיפי, בתאוריה זו אכן דרך לעזור לו עם המודעות בלילה.

כאן נתקלנו במחסום, שחר ישן מאוד עמוק והוא סירב בכל תוקף לשתף פעולה ולאחר שני לילות שבהם ניסיתי להעיר אותו החלטתי לא להמשיך.

ואז כעבור שני לילות קרה משהו מעולה! שחר התעורר מיד אחרי שעשה פיפי וקרא לנו לעזרה וממש בכה, הרגיש רע מבחינת התחושה וגם ממש התבאס.. החלפנו לו, חיזקנו אותו והמשכנו.

למה מעולה?

כי אני יודעת שהמודעות שלו מתחזקת ושזה מפריע לו ומבחינתי זו עוד מדרגה ואני מבינה שהוא מפנים ולומד ומנסה.

וכך, לאחר שבוע וחצי של כביסות והחלפות, יש התקדמות וחיזוק מודעות, נחושה ובטוחה ואנחנו בדרך הנכונה!

המשיכו להתעדכן שבוע הבא..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s